הגדלת חזה, סרטן השד ומה שביניהם
מה הקשר בין הגדלת חזה וסרטן השד?
הגדלת חזה קיימת עוד מהמאה ה-18 וכבר אז שימשה נשים שעברו כריתת שד, כתוצאה מפציעה או מחלה. הגדלת חזה אפשרית מאז ועד היום גם לנשים שלא חלו בסרטן השד או סבלו מפציעה שהיא. כדוגמת נשים המעוניינות במראה שונה לשדיהם.
בעבר, ניתוח הגדלת חזה וסרטן השד, היו הסיבה העיקרית לפיתוח שתלי חזה בתעשיית ייצור הפלסטיקה. עם עליה בהתעניינות, בניתוחי הגדלת החזה מבחינה קוסמטית ולמרבה הצער עם עליית מקרי סרטן השד, חלה התפתחות בתחום שתלי הגדלת חזה לסרטן השד בכלל ולצורך קוסמטיקה פלסטית בפרט.
לפני הגעת שתלי מי המלח וג’ל הסיליקון אל שולחן המנתחים, היה נהוג להשתמש בשומן עצמי מגוף המטופלת או לחילופין בפרפין, שהוא חומר דמוי שעווה. שתלי המלח והסיליקון הגיעו בתחילת שנות ה-60 אז יוצרו במעטפת דקה ועדינה, אשר היתה מיועדת לתת תחושת שד טבעי למגע. אמנם מעטפות עדינות אלה נטו להיקרע בקלות יחסית. כאשר ג’ל הסיליקון נמצא כמסרטן לאחר שבא במגע ישיר עם הדם, יצאו הזהרות רבות לציבור מפני השפעתו המסרטנת של הסיליקון ועל הקשר בין הגדלת חזה וסרטן השד. שתלי המלח היו היחידים שנשארו בשימוש, למרות שגם הם היו במעטפת סיליקון. כשיוצרו שתלי הסיליקון החדשים במעטפת סיליקון עבה ועמידה יותר, חזר משרד ה-FDA האמריקאי לאשר את השימוש בסיליקון לציבור הרחב.
הגדלת חזה, ממוגרפיה והקושי בגילוי סרטן השד
ניתוח הגדלת חזה וסרטן השד מעלים את הקושי בביצוע בדיקת ממוגרפיה מדוייקת. סמיכות ג’ל הסיליקון אינה שקופה לקרני הרנטגן, וכשליש מרקמת השד מוסתרת מעיני הבודק על ידי השתל. הגדלת חזה לאחר סרטן שד מעלה את הסיכוי לפספוס גושים חשודים ואיבחונם בזמן.
לאחר משבר הסיליקון בתחילת שנות ה-90 בהן הגדלת חזה וסרטן השד היו מקושרים יחדיו, נשים רבות הביעו חשש לאמינות בדיקת הממוגרפיה וביצוע הגדלות חזה. אמנם עם יציאת השתלים החדשים במעטפת הסיליקון העבה והעמידה, הכשרת טכנאי רנטגן וצבירת נסיון במרפאות ממוגרפיה המתמחות בבדיקת מושתלות חזה, חזר במעט אמונן של המטופלות, אך עדיין ברור מעל לכל ספק, ששתל אינו שקוף בבדיקת רנטגן ממוגרפית ולכן קיים עדיין הסיכון לקושי באיתור מוקדם של סרטן השד בנשים שעברו הגדלת חזה. ממוגרפיה בנשים שעברו הגדלת חזה וסרטן השד, צריכה להערך אך ורק במכוני ממוגרפיה מקצועיים ומורשים, אשר מתמחים במושתלות חזה לאחר סרטן השד.